לֵב לָדַעַת

כתבים · אמונה

ביטוח מלא

אפשר לבטח את הפרנסה מפני נכות. אי אפשר לבטח אותה מפני הקב״ה. ואם כן, מה בדיוק אנו קונים?

· 3 דקות קריאה · תורגם מאנגלית

תוכן הענינים7 פרקים
  1. מאה דרכים אחרות
  2. הביטוח כדבר הכרחי
  3. נמסר ביד הפוליסה
  4. דמיון הכיסוי המלא
  5. הכלי והמקור
  6. הפחד להצטרך לאחרים
  7. היכן מתחיל הבטחון באמת

פעם ישב מולי סוכן ביטוח, והציע לי ביטוח מפני אובדן כושר עבודה.

“יש לך פרנסה טובה,” אמר. “אבל מה יהיה אם תאבד את כושרך לעבוד? הפרנסה נעלמת. ממה תחיה? מי ידאג לך? אי אפשר לסמוך על אחרים.”

טענה טובה היתה. והיא הביאה אותי לידי מחשבה.

מאה דרכים אחרות

התחלתי למנות את כל הדרכים שבהן יכולה פרנסתו של אדם להיעלם, בלי שיאבד את כושרו כלל.

הענף שבו הוא עוסק יכול לקרוס. העסק שלו יכול להיכשל. מכונה חדשה יכולה לבוא במקום אומנותו. לקוח גדול יכול לעזוב. השוק יכול להתהפך. ייתכן שיצטרך להפסיק לעבוד כדי לטפל בבן משפחה. הוא יכול להחליט החלטה מוטעית אחת. או פשוט להגיע לתקופה בחייו שבה הפרנסה הישנה כבר איננה.

מפני פורענות אחת אני יכול לבטח את עצמי.

להקב״ה יש עוד מאה.

ומכאן השאלה האמיתית: במה בדיוק אני תולה את בטחוני?

הביטוח כדבר הכרחי

באמריקה נעשה הביטוח בשקט דבר שבגדר מזון ושכר דירה. ביטוח בריאות, רכב, בית, חיים, אובדן כושר עבודה, ביטוח־על, ועוד כיסוי נוסף על הכיסוי.

איננו חושבים עליו עוד כעל החלטה כספית. הוא פשוט דבר שמוכרחים שיהיה.

ואין בזה פסול כשלעצמו. התורה רוצה השתדלות. אנו נועלים את הדלת, חוגרים חגורת בטיחות, הולכים לרופא ומתכננים בשכל. ויש טעמים טובים, בהלכה ובמעשה, לקנות ביטוח.

השאלה היא מה מתרחש בתוך האדם.

יש הבדל עצום בין:

אני נוהג בזהירות הראויה, ויודע אני שחיי בידי ה׳.

לבין:

אני מוכרח לדאוג שיהיה מה שיהיה, לעולם לא אהיה פגיע.

הראשון הוא השתדלות.

השני נעשה לאט לאט תחליף לבטחון.

נמסר ביד הפוליסה

החובות הלבבות מזהיר בדיוק על זה. האדם מוכרח לבטוח במישהו, הוא אומר. אם לא בה׳, אז בדבר אחר. ואז:

וּמִי שֶׁבּוֹטֵחַ בְּזוּלַת ה׳ מֵסִיר הָאֱלֹקִים הַשְׁגָּחָתוֹ מֵעָלָיו וּמַנִּיחַ אוֹתוֹ בְּיַד מִי שֶׁבָּטַח עָלָיו

חובות הלבבות, שער הבטחון, פתיחה

מי שבוטח בדבר זולת ה׳, ה׳ מסיר את השגחתו ממנו ומניח אותו ביד מה שבטח בו.

קרא זאת כשפוליסת הביטוח שלך לנגד עיניך. אם בטחוני האמיתי הוא הפוליסה, נמסרתי ביד הפוליסה. ביד האותיות הקטנות שבה, ביד החריגים שבה, וביד שמאי שעונה בטלפון.

מקום מפחיד הוא לחיות בו.

דמיון הכיסוי המלא

שים לב למלים שאנו משתמשים בהן. כיסוי מלא. כיסוי מקיף. מבוטח מפני הכל.

ומה אם אחלה? ומה אם הבית יישרף? ומה אם הרכב ייהרס כליל? עוד פוליסה. עוד תוספת. עוד שכבה. עד שבנינו סביבנו חומה גבוהה, והחומה לוחשת: לא יאונה לי כל רע.

אבל דמיון הוא. אין הקב״ה צריך להשתמש דוקא במקרה שמפניו ביטחנו. הוא יכול פשוט לשנות את חיינו בדרך אחרת.

הגמרא אומרת על זה דברים חריפים:

כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ וְאוֹמֵר ״מָה אוֹכַל לְמָחָר״ — אֵינוֹ אֶלָּא מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה

סוטה מח:

יש לו פת בסלו היום, וכבר הוא דואג למחר. חז״ל קוראים לו מקטני אמנה.

ולכן ראוי לשאול ביושר: כמה מממוני אני מוציא כדי לסלק את אי־הודאות מעולם שהקב״ה ברא עם אי־ודאות בתוכו?

הכלי והמקור

ראה בעיניך אדם שביתו נשרף זה עתה.

התשובה האמריקאית באה מיד: אל תדאג, הביטוח ישלם.

תשובת התורה מתחילה במקום אחר: הקב״ה מנהיג את העולם. אם כך אירע, הקב״ה ידאג לי.

אין זה אומר שלא היה לו לעשות ביטוח. זה אומר שגם עם הביטוח, בטחונו אינו בא מחברת הביטוח. הקב״ה גזר שתהיה לו הפוליסה, שתכסה את זה, שהחברה תשלם, ומה יהיה אחר כך.

הפוליסה היא כלי.

היא אינה המקור.

הפחד להצטרך לאחרים

יש עוד שכבה מתחת להשקפת הביטוח.

ההצעה לא היתה מעולם רק יהיה לך כסף. היא היתה לא תצטרך לאיש. לא תהיה למשא על משפחתך.

זה נשמע אחראי. אבל שאל את עצמך: מדוע אנו מפחדים כל כך להצטרך לאדם אחר? ומדוע לא נוח לנו כל כך שמישהו יצטרך לנו?

התורה בנתה מערכת שלמה על היסוד ההפוך. יש עניים, ויש מי שיכולים לעזור להם. יש חולים, ויש מי שיכולים לטפל בהם. אין זה פגם בבריאה. זוהי הבריאה עצמה.

אנו חושבים שהעני צריך את כספו של העשיר. אבל גם העני נותן לעשיר דבר: הזדמנות לתת, לשבור את אנכיותו, להרפות את אחיזתו בממון, ולקיים אחת המצוות הגדולות שבתורה.

ולכן כשאני אומר לעצמי אני מוכרח לדאוג שאיש לא יצטרך לי לעולם, ייתכן שאני מבטח את עצמי מפני חלק שלם מעבודתי.

היכן מתחיל הבטחון באמת

בטחון אינו לא יקרה לי שום רע.

בטחון הוא יהיה מה שיהיה, הקב״ה מנהיג זאת.

הבית נשרף: ה׳ שם. העסק קרס: ה׳ שם. אני חולה, הפרנסה נעלמת, פתאום אני צריך לעזרת אחר: ה׳ שם.

קל לומר ה׳ ידאג לי כשהכל כבר מסודר. הנסיון האמיתי בא כשאינני מבוטח עוד במלואי.

ולכן קנה את הביטוח אם יש בו טעם. חסוך, תכנן, הגן על משפחתך. רק זכור מה הם כל אלה.

הפוליסה יכולה לכסות את הרכב.

רק הקב״ה מכסה את חייך.

שיתוף המאמר

הדפסה כגליון

בחלון ההדפסה בחרו Save as PDF כדי לשמור עותק.

Esc לסגירה